הקדמה
החלפות מפרק ירך וברך הן מבין ההליכים הנפוצים ביותר בגפיים התחתונות, בעיקר בקרב בני 65 ומעלה אך בשנים האחרונות גם במטופלים צעירים יותר. זאת, על רקע התקדמות הפיתוחים הטכנולוגיים הקשורים לשתלים, שיטות הניתוח והרצון לשמור על רמת פעילות גופנית גבוהה.
אומנם השתלים שנעשים בהם שימוש כיום לרוב "שורדים" 25-30 שנה, אך עדיין קיימת השאלה האם פעילות גופנית עצימה עשויה להגדיל את הסיכוי לתזוזה של המשתל או לקצב מוגבר של פגיעה בו ולכן צורך בניתוח חוזר (REVISION) של המשתל והחלפת מפרק חוזרת.
ההנחיות לביצוע פעילות לאחר החלפת מפרקים לרוב מבוססות על דעה של בעלי מקצוע רפואה ולא בהכרח על עדויות מהספרות. בדרך כלל, הפעילויות השונות מסווגות לעומס נמוך (שמומלץ), עומס בינוני שאפשרי רק לאחר אישור רופא מנתח, ועומס גבוה שלא מומלץ כלל.
עם זאת, חשוב לציין שיש שונות גבוהה בין העצות השונות שמתקבלות ממנתחים שונים, והעדויות מהספרות המקצועית למתן הגבלה בביצוע פעילות גופנית מועטות עד מאוד. המחקרים שכן בוצעו הראו תוצאות סותרות, ולכן יש צורך בביצוע השוואה ברורה בין סוגים שונים של פעילויות ספורטיביות.
לאחרונה התפרסמו שני מחקרים בדיוק בהקשר הזה:
1. מעקב של חמש שנים לאחר ניתוח להחלפת ירך
מחקר שפורסם בשנת 2025 עקב אחרי שתי קבוצות של מטופלים למשך 5 שנים. קבוצת מעקב ראשונה נבדקה מיום שלאחר הניתוח להחלפת מפרק ירך, וקבוצת מעקב שנייה החלה להיבדק 5-7 שנים לאחר הניתוח.
הסיבה למערך המחקר הזה הייתה להימנע מהכללה של ניתוחים להחלפת ירך חוזרת מסיבות שאינן קשורות לרמת הפעילות, כמו זיהום של המשתל או נפילה בתקופה הראשונית.
הנבדקים שנכללו היו בני מתחת לגיל 80 עם שינויים מבניים משמעותיים בסחוס של מפרק הירך. רמת, משך, תדירות וסוג הפעילות שהמטופלים השתתפו בה סווגו בעזרת שאלון Minnesota Leisure Time Physical Activity Questionnaire ל-6 קטגוריות שונות על פי רמת העומס על המשתל והעצימות.
החוקרים מדדו כאב ותפקוד באמצעות שלושה שאלונים מוכרים:
- Physical function subscale of the Western Ontario and McMaster Universities
- Pain Catastrophizing Scale
- Measure of Intermittent and Constant Osteoarthritis pain hip version
במחקר נכללו כ-1100 נבדקים, כ-54% נשים, ובוצע מעקב לאורך 5 שנים בכמעט 100% מהמשתתפים בשתי קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר:
- • כ-22% מהמשתתפים דיווחו על רמה מסוימת של כאב באיזור מפרק הירך בזמן ביצוע פעילות גופנית
- • כ-13% דיווחו שהם נאלצו להפחית את רמת ההשתתפות שלהם בפעילויות על רקע כאב
- • לא נמצא קשר בין משך הביצוע ורמת הפעילות הגופנית לקיום של כאב במפרק הירך
מעניין היה לראות שמשך ביצוע הפעילות בכל קטגוריית עצימות לא השתנה באופן מובהק בהשוואה בין תחילת וסוף תקופת המעקב. לאורך כל תקופת המחקר נערכו 30 החלפות ירך חוזרות, ולא נמצא קשר משמעותי בין סוג או רמת עצימות של הפעילות והסיכון להחלפת ירך חוזרת.
כלל מדדי התוצאה השתפרו משמעותית בקבוצת מעקב ראשונה בהשוואה בין טרום הניתוח ולאחר שנה מהניתוח, ולאחר מכן לא היה שינוי משמעותי. השתתפות בפעילויות בעצימות גבוהה יותר לא הייתה מקושרת למדדי תוצאה גרועים יותר לאורך תקופת המעקב.
2. מעקב לאחר ניתוחים להחלפת ברך וירך
מחקר שני שפורסם גם כן בשנת 2025 בדק מטופלים לאחר החלפת מפרק ברך וגם ירך. מחקר חתך רוחב זה שלח שאלון למשתתפים שונים שביצעו בין השנים 2011-2022 ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך ומבצעים פעילות גופנית ברמות שונות.
לאחר מילוי השאלון, המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על פי מידת העומס בספורט בו השתתפו:
- ללא השתתפות בכלל בספורט
- פעילות גופנית עם עומס נמוך
- פעילות גופנית עם עומס בינוני
- פעילות גופנית עם עומס גבוה
הפעילויות ספורטיביות חולקו לעצימויות בהתאם לנייר העמדה של הגופים המקצועיים AAHKS, Hip Society, and Knee Society.
הזמן החציוני שעבר מאז הניתוח היה 5.3 שנים להחלפת מפרק ירך ו-4.8 שנים להחלפת ברך.
החלפת מפרק ירך (1,622 משתתפים)
- • 53% - ללא פעילות גופנית
- • 36% - עומס נמוך
- • 5% - עומס בינוני
- • 7% - עומס גבוה
החלפת מפרק ברך (1,388 משתתפים)
- • 62% - ללא פעילות גופנית
- • 32% - עומס נמוך
- • 3% - עומס בינוני
- • 3% - עומס גבוה
משתתפים שעסקו בפעילות גופנית עם עומס בינוני-גבוה לרוב היו צעירים יותר, בעלי BMI נמוך יותר, ויותר מהם היו גברים לעומת אלה שעסקו בפעילות גופנית בעצימות קלה או בכלל לא.
ממצא מרכזי:
לא נמצא הבדל בשיעורי ההחלפות החוזרותבין קבוצות העצימות השונות בפעילות גופנית, הן במפרק הירך והן במפרק הברך. במעקב של 10 שנות "הישרדות" באמצעות עקמת קפלן-מאייר, נמצא שלא היה הבדל מבחינת שרידות המשתל בין קבוצות העצימות השונות.
לצורך הבהרה: להשתתפות בפעילות גופנית בעצימות גבוהה לא הייתה השפעה שלילית או העלאת סיכון להחלפה מוקדמת של המשתל.
מסקנות קליניות
הערה חשובה:יש לציין שלמחקרים הנ"ל יש מגבלה: במחקרים נכללו מטופלים שעברו ניתוחים אלקטיביים, כלומר מטופלים שקבעו בעצמם ניתוח להחלפת המפרק. לא מדובר על ניתוחים להחלפת מפרק שנגרמו בעקבות טראומה, ולכן יש להתאים את מסקנות המחקרים לאוכלוסיות הרלוונטיות.
המחקרים מראים כי השתתפות בספורט בעצימות בינונית וגבוהה אינה כרוכה בסיכון גבוה לשיעורי ניתוחים חוזרים להחלפת מפרק ברך או ירך ביחס לאי השתתפות כלל בפעילות גופנית.
ממצאים אלה מצביעים על כך שמטופלים לאחר הניתוחים הנ"ל יכולים לחזור בבטחה לפעילויות בעצימות בינונית וגבוהה בנסיבות מסוימות.
המשמעות הקלינית של ממצאים אלה מראים שאין ראיות התומכות בהגבלה שרירותית וקבועה מראש של רמות הפעילות לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך או ירך.
במקום זאת, ההחלטה צריכה להתבסס על דיון משותף בין המנתח, המטופל והפיזיותרפיסט. נקודה זו חשובה במיוחד לאור העובדה שגיל המטופלים העוברים כיום החלפת מפרקים הם צעירים יותר, פעילים יותר ובעלי ציפיות גבוהות לחזרה לפעילות עצימה יותר מאשר בעבר.
מקורות
- Cardillo, Casey, et al. "What Sports Are Safe Following Total Joint Arthroplasty? An Analysis of Revision Rates at a Mean 5-year Follow-Up." The Journal of Arthroplasty (2025)
- Shah, Ajay, et al. "Safe Activity participation Following Elective Total hip replacement: the SAFE-T investigation." British Journal of Sports Medicine 59.9 (2025): 676-682
אייל איזק
פיזיותרפיסט ופיזיולוג מאמץ המתמקד בטיפול, מחקר והוראה סביב הזדקנות בריאה. עם ניסיון קליני רחב במבוגרים במצבים אורטופדיים, נוירולוגיים, אונקולוגיים ולבביים.
קרא עוד על אייל